אחריות תאגידית בבורסה בתל-אביב ?

בשנים האחרונות מתרחבת בעולם כולו המודעות לנושא האחריות התאגידית בקרב המשקיעים המצפים מהחברות לקחת חלק במאמץ העולמי ולדווח על השפעת פעילותן בנוגע למשבר האקלים, השוויון החברתי ושיפור האחריות התאגידית. מחקרים רבים מצביעים על היתרונות של חברות המתייחסות לנושאים אלה, בהם הגברת השקיפות של פעילותן, הקטנת סיכונים לטווח הארוך, החלטות שקולות יותר בזכות גיוון בהנהלה, משיכת משקיעים צעירים ועוד.

התעניינות המשקיעים באה לידי ביטוי בגידול בהשקעות על בסיס שיקולי אחריות תאגידית, כאשר כ-%45 באירופה וכ- %33 בארה"ב מסך ההשקעות התאגידיות מתחשבות בשיקולים אלה. מגמה דומה נצפת גם בתחום קרנות הסל בעולםהעוקבות אחר מדדי אחריות תאגידית. על רקע האמור, התפתחו בשנים האחרונות המגמות שונות בהן השקת רשימות ומדדי מניות ואג"ח ירוקות, גידול בפעילות הרגולטורים ובורסות בעולם לחיוב/עידוד החברות לפרסם דוחות אחריות תאגידית, גידול במספר החברות המפרסמות דו"חות אחריות תאגידית ועוד.

מצב בישראל כיום הוא כזה שרק כ-25 חברות בורסאיות שמניותיהן כלולות במדד ת"א-125 מפרסמות דו"ח אחריות תאגידית.עם העליה בהתעניינות משקיעים זרים בשוק המניות הישראלי, ישנה חשיבות גם לחברות ישראליות לעמוד בסטנדרטיים בינלאומיים, כולל נושאי אחריות תאגידית. בישראל קיים מדד מעלה משנת 2005 ומדדי קלינטק ות"א125 אקלים נקי משנת 2021. כיום עוקבות אחרי המדדים הללו קרנות סל וקרנות מחקות בשווי כולל של כ- 88 מיליון שקל.

בשנה האחרונה נקטו הרגולטורים בישראל בצעדים שונים לקידום הנושא:

• באפריל 2021 רשות שוק ההון פרסמה קריאה לכלל התאגידים לפרסם דו"ח אחריות תאגידית שנתי על בסיס וולונטרי והציעה מתווה לגילוי מתאים.

• בנובמבר 2021 פרסמה רשות שוק ההון ביטוח וחיסכון חוזר המורה להתייחס לשיקולי ESG העשויים להשפיע על ביצועי השקעות הגופים המוסדיים

• בדצמבר 2021 המפקח על הבנקים בבנק ישראל עדכן את הוראותיו וחייב את הבנקים לפרסם דו"ח אחריות תאגידית מידי שנה, במקום פעם בשנתיים.

• בינואר 2022 הרשות לחדשנות הודיעה כי החלה בתהליך הטמעת שיקולי אחריות תאגידית בערוצי המימון שלה כחלק מתפיסת עולם המקדמת תעשיית חדשנות בת קיימא בישראל.

תחום נוסף אליו מופנה זרקור הוא הגדלת מספר הנשים בדירקטוריון. מחקרים מראים כי תאגידים מגוונים הם בעלי פוטנציאל גבוה יותר להצלחה. בנוסף, עולה מהמחקרים, כי ייצוג נשי, בהיקף משמעותי, בדירקטוריון תרם לעלייה במחיר המניה לאחר ההנפקה ולרווחי החברה ויעילות הדירקטוריון. מדינות, בורסות ובתי השקעות רבים ברחבי העולם הבינו שדירקטוריון מגוון ייצג נאמנה את הרכב בעלי המניות ומביא ערך כלכלי לחברה, כלומר לא רק עקרון השוויון מחייב גיוון בדירקטוריונים כי אם ההיגיון הכלכלי. באוגוסט 2021 אישרה הנאסד"ק תקנה המחייבת חברות הרשומות למסחר בנאסד"ק לכלול גיוון מלא בדירקטוריונים תוך דיווח על הסיבות לאי העמידה. החוק בישראל מחייב חברות ממשלתיות בלבד בדירקטוריון מאוזן מבחינה מגדרית. חברות ציבוריות נדרשות למינוי אישה אחת בדירקטוריון ללא חובת דיווח או אכיפה, נושא שמטופל היום בכנסת ויכלול חובת דיווח ואכיפה. עדיין לא מדובר על הכללה מלאה.

היום (30.1.2022) הבורסה פרסמה קול קורא לציבור להערות בו היא מצהירה כי היא מבקשת לעודד את החברות הבורסאיות לפרסם דו"חות אחריות תאגידית ואף הצטרפה ליוזמת האו"ם לעידוד בורסות לפעול בתחום. ואף מתעתדת לפרסם בשליש הראשון של שנת 2022 דו"ח אחריות תאגידית ראשון. בנוסף, הוגדשה החשיבות בהגדלת מספר הנשים בדירקטוריונים לפחות ל-%35 מהרכב הדירקטוריון, מתוך הבנת התועלת הגלומה עבור החברות ועבור בעלי המניות כתוצאה מהגיוון וכן לאור דרישות המשקיעים בעניין.

לדעתי, הרגולטור הישראלי צריך להזהר מיצירת תעשיית דוחות. אין משמעות לדוח שלא מראה מדדים, לא מכוון ליעדים שאפתניים ברי השגה. יצירת תרבות של גרינוואש לא תוביל לשינוי אמיתי בהתנהלות החברות ובמיקוד של הנהלות. התמקדות בשיוון מגדרי אינו משימה קלה, אך יש לשים לב גם לגיוון אתני, בעלי מוגבלויות ועוד. יש לשים לב שתהליכי גיוס נותנים הזדמנות שווה לכל סוגי האוכלוסיות. יש לשים לב לשרשרת אספקה מקיימת. יש המון נקודות שצריך להתחשב בהן. לפרסם דוח כמטרה היא פ

עולה חסרת תכלית אמיתית. דוח הוא כלי ליצירת אסטרטגיה ושם המיקוד צריך להיות.

#TSBC

#ImpactInvestment

Sivan Lachman

#TASE

#impact

#corporate responsibility

#diversity and inclusion

#gender equality