חדשנות וקיימות, שתי חברות טובות
- sivanlachman
- 15 בנוב׳ 2021
- זמן קריאה 3 דקות
בעולם שלא עוצר לרגע: חדשנות אינה מותרות, היא כורח הישרדותי. גם קיימות.
המשפט "מי שלא הולך קדימה, הולך אחורה" מוכח מחקרית. מי שהשקיע בחדשנות במשבר הגדול ב-2008 נמצא היום במקום הרבה יותר טוב ממתחריו שהחליטו לחסוך דווקא שם. חדשנות אינה מותרות, היא כורח הישרדותי. אנחנו יודעים היום שגם קיימות היא כורח השרדותי ומכאן הקשר האמיץ בין השתיים.
קיימות וחדשנות לא חייבות להיות נחלת חברות היי-טק בלבד, ובטח לא צריכות לבוא בסתירה לצמיחה כלכלית. כמה דוגמאות.
לשחרר את הפקק
תחום התחבורה והתשתיות הוא אחד התחומים השמרניים ביותר שהחלו לחשוב בצורה חדשנית, ובאופן מפתיע נוגעים גם בחום הקיימות והאחריות התאגידית. ההבנה שהנזק הסביבתי של מכוניות הוא משמעותי יחד עם השינוי החברתי באורח החיים שהקורונה הכניסה לשגרת העבודה, הנושא עולה שוב סדר היום.
כלומר, בין פרוייקטים מסורתיים של שיפור תשתיות של תחבורה ציבורית, רכבים אוטונומיים, מודל עבודה היברידי ויצירת אפליקציות לנסיעות משותפות, ניתן לראות פה התייחסות לאספקים של בריאות פיזית ונפשית, אפשרויות תעסוקה שוות לכל האוכלוסיה, תשתיות מקיימות, ומניעת שינויי אקלים או SDG3, SDG8, SDG9 ו-SDG13.
אנרגיה סולארית מעבר לדלת
חדשנות צריכה להיות ערך ויכולה להיות חלק ממהלך קידום של אחריות תאגידית בחברה ותפיסה ניהולית שמתווה מנכ"ל חברה. רב בריח פתחה בשנה האחרונה חברת בת חדשה שעוסקת בתחום האנרגיות המתחדשות. אדם פרטי שמגיע לחנות לקנות דלתות של רב בריח יקבל את האופציה לרכוש מערכת סולארית ביתית על ידי מימון הנטל על רכישת הדלתות. כך נוצר מצב של ווין-ווין, השקעה שתניב ללקוח רווחים וחיסכון בעתיד, כולל רווח לסביבה. זו בהחלט דרך מעניינת להטמיע בחדשנות עסקית גם ערכים של אחריות תאגידית כחלק מתפיסה ניהולית שמתחילה במנכל החברה.
טרנספורמציה דיגיטלית
טרנספורמציה דיגיטלית היא חלק מהמשחק גם בחדשנות וגם כחלק מראייה מקיימת. וכאן נכנסים כמה שחקנים מעניינים לתמונה.
כחלק מתהליך של טרנספורמציה דיגיטלית, תופעת המקרטפלייס נכנסת לתחום הביטוח, תחום ללא ספק שמרני במיוחד. מוצר מעניין במיוחד הוא שירות שנקרא כלל BEHAVE שתפקידו לנטר את הרגלי הנהיגה של הנהג ובכך להשיג שתי מטרות – הנחה לנהגים זהירים ומכאן חינוך לנהיגה זהירה. בעקיפין יש פה מענה SDG3 ואולי אפילו ל-SDG5 שמדבר על שיווויון מגדרי, שהרי ידוע שנשים נהגות זהירות יותר.
חשבשבת החלה לפתח פרוייקטים עבור חברות קטנות ובינוניות על מנת לעזור גם להם לעבור טרנספורמציה דיגיטלית, לקבל יותר מידע על ההתנהלות העיסקית שלהם ולייצר צמיחה עסקית קבועה. מאחר וטרנספורמציה דיגיטלית אינה מוגבלת גאוגרפית, הרי שאפשר להגיע לעסקים קטנים ובינוניים גם אזורי פריפריה מרוחקים. יצירת מקומות עבודה יציבים, תעסוקה הוגנת, צמיחה כלכלית הם חלק מיעד 8.
יוזמה חדשנית של חברת ישרכארט יכולה לסייע לבעלי עסקים קטנים, בעיקר כאלה הפועלים מהבית, להקים חנות אינטרנטית תוך זמן קצר וללא עלות הקמה. מדובר בהעמדת אשראי בשיטה הדומה לליסינג בלי לתפוס את מסגרת. כאן נכנסים שני יעדי פיתוח – SDG8 שמדבר על צמיחה כלכלית ברת קיימא לכולם, אבל גם SDG5 שמדבר על שיוון מגדרי, שכן רבים מהעסקים הקטנים האלה הם עסקים נשיים.
ביס מהעתיד
אחד התחומים החדשניים ביותר בישראל הוא תחום המזון, או בשמו החדש - פודטק. עולם הפודטק בישראל פעיל מאד וכולל פעילויות רבות מתחליפי חלבון ועד שיטות אריזה חדשניות. זו תעשייה שמרנית שמתחילה להבין את השפעתה הסביבתית וגם את העובדה שמה שאנחנו אוכלים משפיע עלינו. תעשיית הפודטק מבינה שזו לא רק תזונה טובה יותר, אלא גם משהו שצריך להיות בר–קיימא. תהיה בעיה להזין את אוכלוסיית העולם (SDG2 – מניעת רעב) באופן בו אנחנו מייצרים היום מזון. כך שנוצר כאן תהליך דו צדדי – דרישה מצרכנים ושיתוף פעולה של רגולטור שגורמים ביחד לדרישה ומכאן לפיתוח טכנולוגי פורץ דרך שמוביל מצידו להשקעות כספיות משמעותיות מאד.
למשל, חממת הפודטק fresh start, הממוקמת בקריית שמונה והיא חלק מתוכנית החממות של רשות החדשנות. החממה ממוקמת בפריפריה (SDG9 – קידום חדשנות ויצירת תשתית יציבה וברת קיימא) ומתמקדת בקידום טכנולוגיות מזון ומשקאות. דוגמא אחרת היא phytolon המייצרת צבעי מאכל ממקורות טבעיים ובכך מונעת הכנסת חומרים לא בריאים לגוף (SDG3) וזיהום (SDG14).
שואפים להתקדם
אחד הרשעים הגדולים של עולמות האימפקט הם כמובן חברות הטבק. ושם תמיד ישנה התלבטות הגרינוואש. כי באמת, סיגריות. מצד שני, מדובר למעשה בגישת צמצום הנזק בדומה למהלכים שמתבצעים בתעשיות רבות, כמו בתעשיית המזון, האנרגיה, הרכב ועוד.
לפני כעשור הבינה פיליפ מוריס, חברת הטבק המובילה בעולם, שהרגולטור יאסור על מכירת סיגריות. כעסק שטבק הוא מקור ההכנסה העיקרי שלו, בחברה התכנסו מיטב המוחות והחליטו לבחון אלטרנטיבות לסיגריות בוערות, שיאפשרו בין היתר גם את השימוש במוצרי טבק למי שעדיין מעוניין בכך, אך יפחיתו את פוטנציאל הנזק. חלק מרשימת היעדים של פיליפ מוריס העולמית עד 2025 הוא ש–50% מהכנסות החברה יגיעו ממוצרי העתיד נטולי העשן וממוצרים שאינם קשורים לעולמות הטבק, כגון הפארמה. ישנה גם רשימה ארוכה של יעדים מקיימים שהחברה הציבה לעצמה עד שנת 2025.
כאן נשאלת השאלה של greenwash. האם חברות הטבק באמת עושות שינוי או שהן רק אומרות שהן עושות את השינוי. ימים יגידו.
מה המסקנה כאן?
אחריות תאגידית ו-Impact-Tech יכולים להיות חלק מכל חדשנות בכל תעשייה, שמרנית ככל שתהיה. ברגע שקיימות נכנסת כשיקול לפיתוח חדשנות וניתנת תשומת הלב הראויה להיבטים אלו, ניתן להשיג יחד צמיחה כלכלית וצמיחת אימפקט. כמעט כל מוצר טכנולוגי היום משפיע על אנשים, אחרת לא נרצה להשתמש בו. מדידת ה-impact-tech שלו מוסיפה ערך ייחודי לפיתוח ומעודדת את החדשנות והיצירתיות.
איפה האימפקט שלך?
תגובות