יעד פיתוח 02 - סיום רעב. האם זה בכלל אפשרי ?

ב-25 בספטמבר 2015, 193 מדינות העצרת הכללית של האו"ם אימצו את סדר היום לפיתוח עד שנת 2030 שכותרתו "שינוי העולם שלנו: סדר היום של 2030 לפיתוח בר קיימא". סדר היום מתאר את 17 יעדי הפיתוח בר קיימא והיעדים שלהם.

בלוג זה מתמקד ב-SDG02 שמטרתו לשים קץ לרעב, השגת ביטחון תזונתי ותזונה משופרת, וקידום חקלאות ברת קיימא. ליעד זה יש שמונה יעדים ו-14 מדדים למדידת התקדמות.

אחד מכל 9 אנשים בעולם סובל מתת תזונה, רובם המכריע חיים במדינות מתפתחות. תת תזונה גורמת לכמחצית ממקרי המוות בילדים מתחת לגיל חמש - 3.1 מיליון ילדים בשנה. ככל שהאוכלוסיה העולמית ממשיכה לגדול ותוחלת החיים לעלות, תזונה ברת קיימא היא אתגר חשוב ומשמעותי במיוחד.

מטרה זו הינה חברתית בעיקרה ועוסקת בקשר בין רעב לשגשוג כלכלי. למעשה, שמונה מה-SDGs עוסקים בנושאים חברתיים, שכן אלו הם המניעים לשיפור פיננסי.

שיטות להתמודדות

כיצד ניתן להתמודד עם האתגר הזה? עם טכנולוגיה כמובן.

דוגמה מגניבה אחת היא Smart Farming System מצרפת. האפליקציה שלהם מחברת בין אזורים לא בשימוש בערים לחקלאים עירוניים ולחקלאות וקטיקלית. חקלאות ורטיקלית יכולה להיות אינטנסיבית, ולכן התוצרת לשטח גבוהה, ומשמשת לעגבניות וירקות עליים עם רמות מיקרו-נוטריינטים גבוהות, אורגנית ויכולה להיות פעילה 365 ימים בשנה.

דוגמא נוספת היא ArgoScout הישראלית העוסקת בחקלאות חכמה, כששוק היעד שלה הוא חקלאים כפריים. באמצעות רחפנים, AI, ML וניתוח ראייה, הם עוקבים אחר מחלות. הם יכולים לכסות יותר שטח, יותר צמחים ולבחון בקפדנות רבה יותר. גילוי מוקדם של מזיקים ומחלות יכול לגרום לעלייה של 20-40% בתפוקה ולהפחית בזבוז מים ושימוש לרעה בכימיקלים.

גם הפעם, בדומה ליעד הפיתוח הראשון, ניתן לראות בקלות את הקשר בין ה-SDGs - ברגע שמשפרים את החקלאות, היתרונות מגיעים גם לניהול מים, כדור הארץ ואקלים.

גם החינוך הוא שחקן כאן. בעוד שאנשים יודעי קרוא וכתוב יכולים לעזור לעצמם להגדיל את הרווחים, אם חקלאים יקבלו השכלה ספציפית לגידולים שלהם, זה צעד ענק לקראת העלאת התפוקה והפחתת הפסולת.