מה בין קרנות הון סיכון, אחריות תאגידית ואימפקט?

מבוא

מדד ההצלחה של עסק חורג מהשורה התחתונה. אנו לא מדברים רק על רווח כלכלי. בעולם של היום, הדרך שבה חברה מחזירה לקהילה שלה, משפיעה לטובה על הסביבה ופועלת לטובת הכלל היא קריטית. אחריות חברתית תאגידית (CSR) היא התפיסה שעסק צריך להיות אחראי בכל פעולותיו ולהיות אחראי לכל מחזיקי העניין שלו.

אימפקט טכנולוגי הוא סיפור אחר שמתייחס לטכנולוגיית הליבה שחברה מפתחת. למוצר יכולה להיות השפעה שלילית, אפסית או חיובית על אנשים או על הסביבה. ככל שהחברה צומחת, כך ההשפעה שלה גדלה. את הקשר הזה בין צמיחה עסקית וקיימות ניתן להכניס לתוך מדדים ברורים, למדוד ולהציג אם זה במצגת, באתר ובמסמכי החברה. תהליך כזה יפנה לכל מחזיקי העניין וישפר את הערכת השווי והמוניטין של החברה.

קרנות הון סיכון

מחקרים מראים ש-76% מהמילניאלס מאמינים שלעסקים יש את הכוח לחולל שינוי בעולם. מצד שני, מתוך ה-85 טריליון דולר ב-AUM, פחות מ-30% משלבים מידע לא פיננסי כמו אחריות חברתית ונתוני אימפקט כקריטריון השקעה. כאשר מיישמים מסננים בר-קיימא קפדניים, מנהלי נכסי הון סיכון מצוידים טוב יותר להעריך כראוי סטארט-אפים. הסתכלות על פרופיל הקיימות של סטארט-אפים רק תוסיף עוד אמת מידה ארוכת טווח ורצינית.

1. הפחתת סיכון

• זיהוי מדיניות קיימות היא בעצם זיהוי חברה מנוהלת היטב בעלת ראייה ארוכת טווח. שימוש בקריטריונים כאלה יכול להפחית במידה ניכרת סיכונים מיותרים שיכולים בסופו של יום להשפיע לרעה על הערכת השווי הכוללת של החברה.

• רגולציה היא גם סוגיה נוספת שדורשת התייחסות. שוקי המניות ברחבי העולם דורשים מחברות לדווח על מדיניות ה-ESG וה-CSR שלהן. גופים פיננסיים נדרשים לדווח על טביעת הרגל הפחמנית שלהם ועל מאמצי הפעולה האקלים. וזו רק ההתחלה.

• תאגידים גדולים דורשים כעת ששרשרת האספקה ​​שלהם תהיה בת קיימא. אם זהו שוק היעד של הסטארט-אפ, סיכויי ההצלחה נמצאים בקורלציה ישירה לסטנדרטים של אחריות חברתית משלו.

• חברות לא יכולות עוד לטעון שהן ברות קיימא מבלי להוכיח זאת. מדידת ההשפעה והאחריות האחריות מוכיחה רצינות.

2. רווחים גדולים יותר תוך הוזלת עלויות

• סקר של BCG מצא שחברות שפועלות בצורה אתית הרוויחו יותר וזכו להערכה גבוהה יותר מהמתחרות שלהן.

• שימוש בשיטות ייצור ושרשרת אספקה ברי קיימא ​​מביאים לעלויות ייצור נמוכות יותר. מודעות סביבתית וכלכלית הם שני צדדים של אותו מטבע.

• הזדמנויות מימון - ממשקיעי אימפקט ועד למענקים של האיחוד האירופי וארה"ב. כל אלה ידרשו תוכנית אחריות חברתית ואימפקט חזקות, כמו גם אסטרטגיה המתייחסת ליעדיים בק קיימא מדידים.

3. פוטנציאל צמיחה - סקירה גלובלית העלתה כי 66% מהצרכנים מוכנים לשלם מחירים גבוהים יותר מחברה ברת קיימא ואימפקטית. ברי שאם סטארט-אפ מוכר מוצרים או שירותים שישפיעו לרעה על הסביבה או על החברה בכלל, הצמיחה שלו תיפגע.

4. מיתוג - מאמצי אחריות חברתית ואימפקט יכולים להגיע רחוק בכל הנוגע לתדמית ציבורית מול צרכנים מודעים, לטיפוח חדשנות ולהגברת מעורבות ונאמנות עובדים.

אל תדחה את הבלתי נמנע

בכדי להיות אחראיים חברתית, סטארט-אפים לא צריכים להוסיף עלויות למאזנים שלהם. זה לא נטל חדש על המייסדים, אלא מימד שצריך לשלב בחרה ולהציג אותו מהמצגות הראשונות ובמסמכי בדיקת הנאותות. אחריות חברתית ומדידת אימפקט אמורים להיות מובנים מההתחלה, לא להוסיף במחשבה שניה או כתיקון רטרואקטיבי. אם מנכ"ל אינו מודע חברתית, ואינו מוכן לעצב את החברה שלו בהתאם, אז הוא או היא לא יוכלו להיות מנהיגים מבטיחים.

כאשר משקיעים, צרכנים, מעסיקים וספקים לוחצים על חברות להיות אחראיות חברתית, קל וזול יותר להתחיל בדרך הנכונה מאשר להנדס מחדש אסטרטגיות ומודלים עסקיים במאמץ להדביק את השוק.

אחריות חברתית היא לא עניין של גודל אלא עניין של חזון.

סיכום

לחברות הון סיכון תפקיד חשוב בבניית תעשיות חדשות המשפיעות על הכלכלה ומעצבת את החברה. לפיכך, עליהם לנקוט עמדה פעילה בנושאים אלה. כחברות המנהלות סכומי כסף גדולים, בדרך כלל עם בירוקרטיה ורגולציה מזעריים מאוד, VC נחשבים למוקדי ידע לחדשנות טכנולוגית ולקידום חברות טכנולוגיה מתחילות. בעוד שהמטרה העיקרית נותרה ברורה, כלומר ליצור תשואה למשקיעים, הן גם מעצבות את העתיד באמצעות טכנולוגיה. עלייתן של תעשיות חדשות מסתמכת מאוד על הפרדיגמה של VC, ועם הכוח באה אחריות. בהסתכלות על חברות טכנולוגיה גדולות שהולכות ונעשות מעורבות יותר ויותר בערכים שהם מעבר למקסום רווחים, חברות הון סיכון צריכות לנקוט עמדה חזקה יותר וברת קיימא.

לא מדובר בהשקעה נגד המודל הכלכלי של הקרן, אלא הוספת נדבך חדש וחדשני.

פעולות למילים

השקעה אחראית

חברות הון סיכון צריכות לדרוש שהנכסים שלהם יהיו אחראים. מאחר ונכסים בעלי אחריות חברתית מתפקדים טוב יותר, מנהלי ובעלי נכסים מחפשים כעת באופן יזום הזדמנויות נוספות להתרחב במרחב זה. כיוון שכך, רבים החלו לסנן באמצעות מסנני אימפקט.

הגדירו קריטריונים

ל-VC יש השפעה ברורה על חברות הפורטפוליו מהשקעת הון ועד לתפקידי דירקטוריון והשפעה על קבלת החלטות ואסטרטגיה. לכן, הדרישה שחברת פורטפוליו תחזיק במדיניות אחריות חברתית ותמדוד את האימפקט שלה היא חיונית. אין להקל ראש באסטרטגיות אלו מכיוון שהן מחויבות מראות לטווח ארוך לפרקטיקות תאגידיות, חברתיות וסביבתיות תקינות. הקריטריונים צריכים להתייחס לרמה הניהולית של אחריות חברתית מטביעת רגל סביבתית ועד להתנהלות חברתית ותאגידית וכן להשפעה ברמה הטכנולוגית.

שקיפות לגבי קיימות היא המפתח להגברת הערך ל-VC ולחברות הפורטפוליו שלה, כמו גם הימנעות מסיכוני גרינוואש.

יישום אסטרטגיה

קביעת המצב הנוכחי

• לרבות מה-VC יש פורטפוליו המכיל חברות שהן בעלות אימפקט חיובי ויפיקו תועלת ממדיניות אחריות חברתית ואסטרטגיות אימפקט. ביצוע סקירה יסודית של הפורטפוליו יראה זאת.

• השלב הבא הוא לקבוע את קו בסיס עבור ה-VC עצמו. אסטרטגיה ברמת בקרן עצמה תשפיע על סוג החברות שייכנסו לפורטופוליו. זה יהפוך לאחד מקריטריוני הקבלה.

• לאחר מכן יקבע קו בסיס לחברות הפורטפוליו. האם יש להם מדיניות אחריות חברתית ואסטרטגיית השפעה? האם יש להם מטרות ניתנות למדידה? קיומם של אלה ישפיע על קבלת מימון ובדיקות נאותות כאשר החברות ניגשות למקורות מימון נוספים.

פעולה עתידית

על מנת ליישם אחריות חברתית והשפעה ב-VC, יש לבצע תכנון אסטרטגי עבור ה-VC עצמו על ידי הוצאת דו"ח מצב, קביעת מדיניות אחריות חברתית ואסטרטגיות אימפקט ולאחר מכן דוח סקירה שנתי. צעדים דומים צריכות לנקוט חברות הפורטפוליו עצמן.

היכן הערך המוסף?

קרנות הון סיכון אימפקט מוצהרות מפרסמות מזה זמן מה דוחות שנתיים על פעולתם ועל תיקי ההשקעות שלהם. דיווח האימפקט המצטבר של חברות הפורטפוליו קובע סטנדרט עבור מייסדים בכדי להפוך למובילים בתעשייה.

חברות ממוקדות קיימות גם כן מפרסמות דוחות אימפקט ואחריות תרגידית מסיבות שונות, בין אם מדובר בדרישות רגולטוריות או האג'נדה הברורה של המייסדים. יש לכך ערך מוסף ברור שכן החברה מכוננת את הקרקע להשפעה מוכחת ולפעולה של אחריות חברתית.

הראה את האימפקט שלך, קבל את המימון.

#TSBC #impactinvestment

#impacttech

#CSR